בחרו מועד תשלום ברור וסכום שהמשפחה יכולה לעמוד בו. מצאו כמה דקות שקטות להסביר מה דמי הכיס מכסים, מה ההורים ממשיכים לקנות ואילו רכישות דורשות שיחה מראש. אם לאחים יש סכומים שונים, קשרו את ההבדל לצרכים ולהוצאות הכלולות, לא לשאלה מי ראוי יותר. כתבו הסכם קצר בשפה שהילדים מבינים, ושמרו גם אתם על חלקכם. אפשר להשתמש בתזכורת ולתקן תשלום שנשכח בלי להאשים את הילדים. אין צורך בטקס מורכב או בסכום גדול כדי להתחיל. כשיכולת המשפחה משתנה, הסבירו מה ישתנה בעתיד וכבדו כסף שכבר ניתן או שכר שכבר נצבר. רישום ברור עוזר להבחין בין תשלום קבוע, מתנה ובונוס על עבודה נוספת.
התחילו במספר קטן של החלטות אמיתיות ובטוחות. אפשר לבחור בין דבר קטן עכשיו לספר בהמשך, ובהמשך לשקול תקציב לתחביב או להשתתפות אפשרית בבילוי. אל תעבירו לילדים בבת אחת את כל הוצאותיהם או התחייבות גדולה מכפי שיוכלו להבין. בחרו סכומים שהטעות בהם ניתנת לתיקון בעזרתכם, בלי לפגוע בצרכים בסיסיים. ההורים ממשיכים לדאוג למזון, טיפול, לימודים ובטיחות ולבדוק מוכרים ועסקאות. דמי כיס הם כלי ללמידה, לא מבחן לזכאות לקבל טיפול ואהבה. אפשר לתרגל בציור או בכסף משחק אם אין סכום קבוע לתת. הקשיבו למה שהילדים רוצים לבחור והשאירו מקום לשאלה או להפסקה כשהפעילות אינה מתאימה.
המחישו את התשלומים הראשונים. ספרו יחד את המبلغ ובדקו מה מיועד להוצאות, לחיסכון ולתרומה אם הילדים רוצים לתרום. האחוזים הם הצעה לשיחה ולא כלל שכל משפחה חייבת לאמץ. מטרה קרובה או הוצאה צפויה עשויות לשנות את החלוקה, ואין צורך להעלות את שיעור החיסכון בכל גיל. בקשו מהילדים להסביר את הבחירה לפני שתציעו עצה, והראו שאותו כסף אינו יכול לממן את כל האפשרויות יחד. למשל, בחלוקת 50–40–10 של 5 שקלים מתקבלים 2.50 להוצאות, 2 לחיסכון ו־0.50 לתרומה. זו דוגמת חישוב בלבד. ב־KidCash אפשר לשנות את חלוקת דמי הכיס הקבועים, וברירת המחדל היא 70–20–10; מתנות ושכר מטלות אינם בהכרח מתחלקים כך אוטומטית.
כשכסף ההוצאות נגמר, שאלו בשקט מה קרה ומה הילדים היו בוחרים אחרת בפעם הבאה. אפשר לעזור לתכנן בלי להחזיר אוטומטית את המחיר של כל קנייה, אבל אין צורך ליצור חרטה או להשאיר ילד לבד עם קושי כדי ללמד. ממשיכים לספק צרכים בסיסיים ומגינים מפני לחץ ומעסקה לא בטוחה. הפרידו בין ציפיות בבית, השתתפות שגרתית ועבודה נוספת בתשלום, כדי שיהיה ברור איזה הסכם חל. אם הוסכם שכר לפני העבודה, אין לקזז ממנו בהפתעה בגלל התנהגות אחרת. אפשר לבדוק מטרה חדשה או שינוי בהקצאה בלי להפוך חיסכון לכסף שאסור להשתמש בו לעולם. השיחה נועדה להבין החלטה ולתכנן צעד הבא, לא להעריך את אופי הילדים.
בדקו את הסכום ואת ההסכם אחרי כמה מועדי תשלום, במקום לשנותם בעקבות כל בקשה. הסתכלו במה שנקנה בפועל, מה נשאר וכמה הפקדות חסרות ליעד שבחרו. אם התוכנית קשה מדי, נסו לשנות גורם אחד: את הסכום, ההוצאות הכלולות, התדירות או המטרה. הבהירו מתי ההסכם החדש מתחיל ורשמו את השינוי, כדי שלא תהיה אי־בהירות אם תשלום נוסף היה מתנה, מקדמה או עדכון קבוע. אין יחס נכון לכל הכנסה או תקופת תשלום שמתאימה לכולם. שימו לב להבדל בין כל שבוע לכל שבועיים: מספר ההפקדות אינו תמיד מספר השבועות. בדקו גם את תקציב המשפחה ואת העומס על הילדים, והשאירו מקום לתיקון.
הרחיבו בהדרגה את ההשתתפות בתכנון לפי היכולת והעניין. אפשר לרשום תשלום, לבדוק יתרה, להשוות מחירים ולחשב כמה הפקדות נותרו למטרה. אל תצפו מיד לשיקול דעת של מבוגר או לדיוק בכל רישום. פעולה שנשכחה היא הזדמנות להשוות למה שקרה ולתקן יחד, לא הוכחה לחוסר אחריות. עם מתבגרים, הפרידו בין מחיר קנייה חד־פעמית לעלות מתמשכת כמו שירות או תחבורה, ובדקו מי אחראי לכל סעיף. שמרו על פרטיות ואל תשתפו מספרי חשבון או סיסמאות לצורך הפעילות. המטרה היא תוכנית שיוכלו להסביר ולנהל יותר ממנה עם הזמן, כשהורה עדיין זמין לבחירה לא מוכרת או לבעיה.
נסו בדיקה קצרה במועד שמתאים לכם. שאלו שלוש שאלות: מאיזו הוצאה נהניתם, למה תרצו לחסוך עכשיו, והאם יש משהו שתרצו לשנות? תנו לילדים לענות קודם. ציינו תכנון ובחירה שקולה, לא רק את גודל היתרה או מספר הסימונים. KidCash יכול לרשום את דמי הכיס וההחלטות, אבל השיחה עוזרת להבין את משמעותם. האפליקציה אינה מחזיקה את הכסף או מעבירה אותו מהבנק; הבהירו היכן הוא נמצא ומתי מקבלים תשלום אמיתי. הסכומים בעמוד הם המחשה בלבד. התקציב, העלויות המקומיות וההוצאות שהילדים מנהלים בפועל צריכים לקבוע את ההסכם, ואפשר לשנותו כשהנסיבות משתנות.