רצונות

למה כדאי להכיר את המושג

השיחה מאפשרת להבחין בין הרגשה לבין החלטה. אפשר לרצות שלושה דברים ובכל זאת לבחור אחד או להמתין, בלי לדכא את הרצון או להתבייש בו. אין צורך להבטיח שילדים שאינם קונים יגדלו עם אשמה או מרדנות, או שהוצאות אישיות ימנעו תחושת זכאות. אפשר לתת מקום להעדפות ולשינוי בלי לקשור אותן לאופי. גם חוויה וגם חפץ יכולים להיות בעלי ערך, ואין כלל שלפיו טיול עם חברים תמיד טוב יותר ממוצר באותו מחיר. עלות, נגישות, בטיחות והנאה אישית משפיעות. המטרה היא לשאול מה רוצים באמת ומה אפשרי כרגע, לא למצוא את הרצון הראוי ביותר. אין צורך להציג כל בקשה כמשא ומתן או לומר שהכסף האישי מתיר כל קנייה. גבולות תוכן, פרטיות וגיל נשארים באחריות המבוגרים.

איך מסבירים ומתרגלים

בחרו שתיים או שלוש אפשרויות ושאלו מה מושך בכל אחת. בתרגיל של תקציב 30 שקלים, משחק ב־25, חולצה ב־20 וערכה ב־30 אינם כולם אפשריים יחד. אפשר לבחור אחת, לחפש חלופה, להמתין או לא לקנות. ציינו שהמחירים דמיוניים ושכל מוצר עדיין צריך להתאים. אם רוצים זמן לחשוב, קבעו הפסקה נוחה בלי להבטיח שהרצון ייעלם אחרי יום. שאלו גם אם אפשר להשאיל, לשחק עם מה שיש או ליהנות מרעיון בלי רכישה, אך אל תבטלו צורך רגשי או חברתי. אם משתמשים בצנצנת הוצאות ב־KidCash, בדקו מה הסכום מייצג והיכן הכסף בפועל; יתרה אינה אמצעי תשלום או אישור אוטומטי לקנייה. לאחר החלטה אפשר לבדוק מה התאים בלי ביקורת או פרס על הוויתור. גבול תקציבי יכול להיות ברור גם כשמכירים בכך שהבקשה עצמה מובנת ולגיטימית.

תפיסות שכדאי לבדוק

• רצונות הם חלק רגיל מהחיים. אפשר לבחור בתוך גבולות בלי להציג כל הנאה כבזבוז או כל ויתור כהצלחה מוסרית.
• אפשר לרצות הרבה דברים בלי לקנות את כולם. הגדירו תקציב וגבולות, אך אל תשפטו אופי לפי מספר הבקשות.
• קנייה אינה הדרך היחידה להתייחס לרצון, אבל המתנה אינה מבטיחה שייעלם. הקשבה, חלופה או שינוי תוכנית יכולים להתאים לפי המצב.

מושגים קשורים

עוד להורים